כשרוצים לראות מהר תוצאות
-עושים דברים קטנים.....
קיבלתי על עצמי לתפור
וילון מורכב קצת (מבטיחה להביא צילום
כשיהיה תלוי,אין טעם לצלם
סתם).
בזמן האחרון אני תופרת
מעט מאד. בעיקר עושה תיקונים, שזה בפני עצמו לא תמיד קל.
התיקונים שאני עוסקת בהם
לא מתמקדים דווקא בתפירה.אני גם שיפוצניקית.
לפני שבועיים,הלכה לה
פתאום מנורת הפלורוסנט שמותקנת אצלי על
הקיר מעל מכונת
התפירה,ובלעדיה אני ממש לא יכולה לעבוד.שלא לדבר על הגיל, העיניים כבר לא מה
שהיו .
במסגרת הפינוי של שולחן
העבודה, שמתי את כרית הסיכות "במקום בטוח".אבל אצלי בטוח-זה בטוח לא
למצוא אח"כ.
וכך נשארתי בלי סיכות
תפירה.העיקר שהצלחתי לתקן את המנורה (זה לא להחליף נורה-זה להתעסק עם החשמל
וחלקיו).
את האמת לומר,בבית הקודם
שלי היתה לי כרית תפורה רק שמילאתי אותה צמר גפן.וזה ממש לא נעים לנעוץ את הסיכות.
יום אחד עלה לי
רעיון וקניתי בחנות מכשירי כתיבה,מין ספוג כזה
שנמצא בתוך קערית גומי.מכוער לאללה
אבל מה? שימושי מאין
כמוהו.
כל מי שעושה אצלי
תיקונים מכיר אותו.
אם אתם עדיין לא מבינים מה זה, זה היה פעם בדלפק
בדואר
והיו ממלאים בזה
קצת מים-כדי להדביק את הבולים,בגלל הטעם של הדבק.
הצעתי בזמנו שיעשו דבק בטעמים : פטל,בננה
אפרסק,רימון, מנגו
וכו'... אבל אף אחד לא רצה לשמוע לי.
בקיצקץ,יש לי כמובן קופסת סיכות,כי
כשתופרים הרבה
תמיד חלק הולכות לאיבוד.
גזרתי את הווילון
והתחלתי לתפור אבל פתאום אופססססססס
גם הקופסא נעלמה משום מה.
מצאתי עוד
קופסה,אבל סיכות מדגם קטן ושמן,וזה ממש לא.
אבל
אמרתי - ניחא.
ואז.....לנגד
עיני צצה לה הקופסא שישבה לה רק 50 ס"מ ממני
ונעלמה משדה הראיה שלי.
ככה זה
שמחפשים משהו. תמיד זה מול העיניים ולא רואים את זה.
אני
מקווה עוד יום אחד למצוא את ה"כרית דואר" שלי.
בקיצור,
אין טריגר יותר טוב מאשר לתפור לעצמי משהו שיהיה גם יפה.
ואז
נזכרתי שתפרתי לענת בכורתי לפני כשנה כרית כזו.
מה שאז לא ידעתי שצריך
לדחוס את האקרילן למילוי.אז המסכנה אומרת לי שהסיכות מגיעות לשולחן
אבל מה זה חשוב? שיהיה כך
העיקר שיהיה !
את האמת, זה היה עוד לפני
תקופת האמיגורמי שלי (החיות הקטנטנות הסרוגות) שאז למדתי לצריך לדחוס עוד ועוד
חומר
עד שזה כמעט מתפקע.
אז היום עשיתי את
זה.התלבטתי אם לסרוג או לתפור.אבל איזה קצה של ג'ינס שקיצרתי למישהו קרץ לי.ציירתי
עליו עיגול,
גזרתי ומצאתי איזו חתיכת
דנטל (יש לי בבית ממש גלנטריה-תמיד אני
מוצאת ולא צריכה לרוץ
לקנות) והתיישבתי לתפור.
היתה קצת בעיה להפוך את
זה והמילוי מסכן-דחפתי ודחפתי ובסוף לסגור את זה עם תך בלתי נראה (נסתר) שיהיה גם חזק.
ואז אמרתי לעצמי
:"זה לא את" אני מאד אוהבת דברים יפים,אבל עבודה זה עבודה ולא מענין
אותי איך זה נראה - סליחה.
העיקר שיהיה נוח.
אז התיישבתי לסרוג עוד
אחת שיהיה ! והאמת, שהסריגה היתה די מהירה. רק מה? רציתי משהו גדול וכנראה שבזמן
הסריגה
חשבתי על הסופגניות של
חנוכה המתקרב בצעדי ענק.
וכך זה יצא,אבל אני אוהבת
אותה,לדעתי חמודה.
טוב, אז בהזדמנות חגיגית
זאת, אם מישהו קיבל ממני כרית סיכות ורוצה להחליף אותה באחת מאלה - הוא
מוזמן.ז"א היא מוזמנת.
אני מאמינה שברגע שאמצא
את הישנה והמכוערת שלי-אחזור אליה. ואלה כמובן יילכו לקופסת העבודות שלי
שאישית אני אוהבת לעשות,
אבל שומרת למתנות כי אין לי בהם שימוש.
שיהיה לכולם שבוע טוב ומבורך
°
לייק לכרית עם המלמלה!
•
תודה !
ידעתי שזו תהיה
ה"לייק" שבחבורה.
אם אעשה כזאת בגדול (עלק
כרית אמיתית) אני בטוחה שיהיו לה קונים.
אני אחשוב עליך.....מתי
יש לך יום הולדת?
°
הסרוגה מקסימה!
•
תודה !
כרגע אני משתמשת בה.היא
גם פרקטית.
•
כריות
חגי7ו18/12/2011 22:05
תמונות ממש
אומנות,תמשיכי.
•
איזה רעיון מקסים, תודה,
אכין לי גם
משהו דומה
•
תודה !
מה שלומך בתיה?
עושה לי טוב לעשות לאחרים
חשק ליצור דברים
את יודעת, הדברים הקטנים
נותנים המון. את רואה תוצאות מהר מאד וזה ממש כייף.
עכשיו בדיוק סיימתי לתפור
וילון שמישהי הזמינה. כשאקבל תמונות שלו על החלון
אכתוב ברשומה ואשוויץ
קצת....אבל זה פרוייקט גדול.
בינתיים הייתי חייבת
לעשות עוד כל מיני פיצ'יבקעס.חוץ מהכריות הקטנות.
באחת הרשומות הבאות אביא
מקבץ קטן.
ח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה