היו זמנים-אז בנהר כיבסנו

   מכונת הכביסה הראשונה נבנתה בשנת 1767.כמובן שאבקות כביסה לא היו.

   סבתותינו וחלק מאמותינו (תלוי בני כמה אנחנו...),עוד נהגו לכבס ביד

   בסבון כביסה מרובע כזה

התמונה לקוחה מגוגל תמונות

כריות לסיכות תפירה

כשרוצים לראות מהר תוצאות -עושים דברים קטנים.....

קיבלתי על עצמי לתפור וילון מורכב קצת (מבטיחה להביא צילום

כשיהיה תלוי,אין טעם לצלם סתם).

בזמן האחרון אני תופרת מעט מאד. בעיקר עושה תיקונים, שזה בפני עצמו לא תמיד קל.

התיקונים שאני עוסקת בהם לא מתמקדים דווקא בתפירה.אני גם שיפוצניקית.

כבד קצוץ צמחוני

    נכון שאתם מכירים כבד קצוץ צמחוני מחצילים? 

     ניסיתי כמה פעמים,אבל זה לא זה (לטעמי, לפחות).וזה גם המון עבודה.

    אז יש באמתחתי משהו קצת שונה ואולי אפילו יותר קל להכנה.

    שוב,זה מתכון שקיבלתי לפני המון שנים ולא רשמתי במחברת שלי,כי ההארד-דיסק שלי זכר אותו 

    וכנראה לא היה צורך  בכך.

    לדעתי הוא ממש טעים,עד כדי כך, שלפני המון שנים כאשר הגשתי אותו בארוחת ערב חגיגית

    לחתן שלי ולהוריו שהם קרניבורים מושבעים,

    חמותה של בתי שאלה אותי איך עשיתי אותו ונאלצתי לשקר לה 

    כי לא היה נעים שכביכול עשיתי "אוכל לעניים"  ואין בזה בכלל כבד או בשר.

ממרח שוקולד-גם קרם לעוגה-מהיר,ללא בישול

            

    נשמע מוזר? בכלל לא!

    היום כשלא הייתי בבית ופתאום "בא לי" משהו קצת אחר על הלחם,

     נזכרתי ברעיון שראיתי מתישהו ברשת .

    בדרך כלל, אני לא אוהבת שוקולד (עוף מוזר שכמוני) יכולים לנפנף לי מול העיניים בשוקולד, 

     ולא מזיז לי.

עוגת הריסה

    אין לי מושג אם אתם יודעים מה זאת עוגת הריסה.בשבילי אלה ריבועים מתוקים כמו עוגה,

    מתאים מאד לחורף,כייף ליד התה/קפה ובכלל משביע מאד וגם מתוק.

    לדעתי המקור של זה אי שם בארצות השכנות שלנו.זה מזכיר קצת את הבקלאווה,

     את הכנאפה ובנות דודותיהן.

    אני התוודעתי לדבר הזה במלחמת יום כיפור,כשהייתי אצל הורי עם 2 זאטוטים.

זר ליום הולדת - עבודת יד

            

    במזל טוב,ליובל נכדתי מלאו היום 8 שנים.

    הגברת החמודה ביקשה ממני להכין לה זר מחומרים ממוחזרים. היה לה רעיון לא קל לביצוע.

    בשביל הילדים, אין פשוט מזה :"תעשי כך ותדביקי כך, ותצבעי כך וזה 5 דקות!".

    במועדפים אצלה יש קישור לבלוג שלי והיא עוקבת אחריו בדבקות. ולא רק מה שאני כותבת,

    היא גם נכנסת לקישורים לעבודות יד (משהו בגנים כנראה...).

המרק שלי

    בתקופה שהילדים שלי עוד היו בבית והיה צריך לגוון כל יום עם מאכל אחר (מי אמר שצריך? 

    ככה הרגלתי אותם ואת אבא שלהם),יצא שנמאס כבר מהמרקים הסטנדרטיים 

    שזה מינסטרונה שבא מהבית,

    או מרק עוף מכובס שאח"כ מוסיפים לו כל מיני טעמים וריחות

    או חלילה (בבית שלנו) מרקים מאבקות מוכנות.

    לא היה אז שפע כמו היום,כל האינסטנטים למיניהם והנמסים בכוסות.וגם לא היה שפע כלכלי כמו היום.

    שיבואו אלי מארגני השביתות החברתיות בטענות, אבל אז באמת לא היה.פשוט הסתפקנו במועט

    ועם המועט הזה שמחנו וגם היינו יותר יצירתיים.

    אחת מהתוצאות של המצב דאז הוא מרקים ותבשילים מקטניות מיובשות.זה מצרך שהוא זול 

    וגם ניתן לשמור אותו בארון יותר מאשר ירקות טריים.