לבקשתה של "הקישורים של אוגוסט" בפוסט הקודם,אני מתכבדת בזאת
לפרסם רשומה
להדרכה מצולמת של חבקי המפיות שקיבלו את השם "גלגלי שיניים"
.
הסריגה שלהם לקחה פחות זמן מהצילומים והעריכה....אבל מה לא עושים לבקשת הקהל?
אז
נתחיל כמו במתכון לעוגיות .
המצרכים....
חוט
(רצוי אקרילן,או משהו סינטטי בגלל אופי המוצר),
מסרגה
(אני סרגתי במס' 2 ,רצוי לא עבה הרבה יותר,בגלל נוחיות העבודה).
טבעת
מבקבוק פלסטי (הסוג עם הפייה הרחבה).
חותכן
חוטים,או מספריים, מחט לצמר.
ואופן ההכנה:
3.נשים את החוט בצורת
לולאה מתחת לחישוק.
4.ניצור עין באוויר(את
העין הזו לא סופרים).
5.נתחיל לסרוג חצאי
עמודים על החישוק,אין למתוח את החוט תוך כדי עבודה יותר מדי.
את החוט מתחילת העבודה, יש
לשלב בין החישוק לסריגה עד למצב שיישאר קצה לא קצר מדי.
בערך אחרי 20 עיניים,אפשר
יותר תלוי כמה אורך השארתן.(רואים זאת בתמונה 6).
יש לסרוג מספר עינים
זוגי. אז נא לספור-חשוב מאד. אני ספרתי במקרה הספציפי הזה 46 עיני חצאי
עמודים.
6.מדי פעם לעצור ולהזיז,
אם יש צורך, את העיניים לכיוון ההתחלה.
לשים לב שהשרשרת שנוצרה
מעל העיניים תהיה בצד הקיצוני של הטבעת ולא תתקפל פנימה.
זה חשוב, כי ההיקף של
העיגול יותר גדול מבחוץ מאשר בפנים.לכן גם סורגים קצת בצפיפות.
חלק שני :
7. סורגים 2 חצאי עמודים, 3 עיני שרשרת.
8. יוצרים פיקוט (PICOT). כלומר : נכנסים בעין
שטוחה בחזרה לחצי עמוד השני.
9. ממשיכים כך לאורך כל
השורה עד הסוף (2 ח.עמודים,פיקוט מ-3 עיני שרשרת,סגירה בעין שטוחה).
10.הגענו לסוף השורה.אחרי
הפיקוט האחרון סורגים רק 1 ח.עמוד.
מושכים את החוט שגזרנו. לא נכנסים בעין שטוחה לעין הראשונה בשורה !
בעין הראשונה שעשינו
בתחילת ההיקף ויוצאים לצד השני של העבודה.
12. נכנסים לרוחב בין
העיניים על מנת לחזק את הסיום ולהסתיר את הקצוות.
13. גוזרים בעזרת
החותכן-מספריים צמוד לעבודה (להזהר לא לפגוע בעבודה)
וכן את קצה החוט מתחילת
העבודה.
נא לא לשים לב לצורה
של החותכן הזה, הוא בן 20 ועברו עליו ימים קשים, אבל הוא עדיין
משרת אותי נאמנה.אז
תנו לו את הכבוד הראוי !
זהו ,זו כל התורה על רגל
אחת וזה לא קשה.
הייתי שמחה לראות תוצאות
מצולמות.אפשר גם בפורומים, אבל תיידעו אותי...
אם יש שאלות, תעלו אותן
ואשמח לעזור.
בברכת ערב טוב
11 תגובות לרשומה •
יופי של הדרכה
צריך לחכות לחופש הבא כדי
שאולי יהיה לי זמן לנסות....
•
מה את צריכה,אם אני סורגת
לך ממילא..
בעקרון,יהיה כייף להעביר
את המורשת של סבתא שלך.אסור להפסיק את המנגינה הזו.
בכל דור צריך שיהיה אחד
כזה ונראה לי שבנוכחי זו את.
כך שלאופיר לא תהיה ברירה
אלא להמשיך במסורת.
אז עדיף שתשלחי אותה אלי.
•
איזה יופי, הבלוג קורם
עור וגידים...
האם הטבעות הן מהבקבוקים
הגדולים של מי עדן ? ?
כל הכבוד רעיון מקסים,
דבורי
•
יקירתי,אני שמחה לשמוע את
קולך
לגבי הטבעות-הן מבקבוקים
של ליטר וחצי +ויטמינים של "נביעות".
אבל העדפתי את הבקבוקים
של מים בטעמים של "שוופס".זה משהו חדש.
הם יותר גמישים ויש בהם
פחות זיזים שמפריעים ושצריך לגרד לפני הסריגה.
אני מבקרת במיכל איסוף
ומיחזור ליד הבית שלי,ובוחרת את אלה שמתאימים לי.
•
זה מאוד יפה!
אבל אני לא יודעת לסרוג
:-(
•
תודה !
חמודה, אף פעם לא מאוחר
ללמוד.
אני מוכנה ללמד אותך.
•
הדרכה מצויינת
שולמיתו09/11/2011 21:24
תמיד טוב שיהיה בבית,לא
רק בחגים.יכול להוסיף גם סתם כשבאים אורחים.
תודה.
•
הבלוג שלך מקסים,עכשיו
התוודעתי אליו
אני שמחה ללמוד דברים
חדשים,וההדרכה שלך - נהדרת ! תודה !
•
תודה ענקית חיה
על המחמאה ועל זה שאנשים
נהנים מההדרכות שלי ומבינים אותן.
נכנסתי לבלוג שלך וראיתי
שגם את כתבת לזכר אמך וזה מזכיר לי את הרשומה שכתבתי לזכר אמא שלי.
ומעניין ששתינו נתנו אותה
כותרת למעשה.
האמהות של אז היו שונות
במקצת מהאמהות של היום ואני מתכוונת לדור של הבנות שלנו. לדעתי זה נבע מחוסר
ב"חומרים".
כך שכל אלה שדגדג להן באצבעות
לעשות יש מאין, הוציאו את זה לפועל בצורה מדהימה.
גם הנגישות לחומר כתוב
(הדרכות ורעיונות) היה מאד קשה.
לפחות,אנחנו הבנות יודעות
להעריך את זה וגם הנצחנו את זכר הדור ההוא.
שבת שלום
•
בחו"ל מצאתי עצמי
אוספת מכל הבקבוקים
ואת הנסיעות הארוכות
מנצלת לסריגה. הרי הדבר הראשון שאני מכניסה לכל תיק - מסרגה וחוט! שיהיה!!!!!!
°
תודה על ההדרכה הברורה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה