בשבוע שעבר קראתי בבלוג של חברה וירטואלית שהיא חוגגת יום הולדת.
בהבזק של שניה,החלטתי לתת לה משהו משלי.איזו עבודת יד.
לא לכל אחד אפשר לתת עבודת יד. יש כאלה שלא יודעים להעריך זאת.
היות והיא וירטואלית,אנחנו מתכתבות בלבד, איניני יודעת מה הטעם שלה.
אמרתי לה שתיכנס לאלבום שלי ותבחר.
הבחורה כל כך מתוקה, שאמרה לי :"תעשי מה שאת רוצה".
מה אתן לה? מחזיק מפתחות? רציתי משהו קצת יותר רציני.
עלה לי פתאום רעיון שאולי אעשה לה מובייל
(אני דווקא קוראת לו תליון,כי הוא תלוי על הקיר) ובסריגה.
כשבא לי לעשות משהו, אני דוחה את שאר הדברים.
התיישבתי והתחלתי לסרוג לבבות מצמר שהיה לי בבית
(הי, האדום נגמר לי !)
אלה דברים קטנים יחסית, למרות שבגלל עובי החוט יצאו קצת יותר גדולים
מהקטנטנים שיש לי במלאי,אבל יש צורך לגזור את החוט כל הזמן ואח"כ
לחבר אותם אחד לשני.
אני אישית התאהבתי בהם.ועוד באדום.
אני לא יודעת מה הטעם שלה, מאד מקווה שימצא חן בעיניה.
לאחר שהחבר'ה היו מוכנים - 5 במספר,
ראיתי שזה קצת מבקש איזה עיטור קטן.
אני חולת נקודות,אבל בכל זאת החלטתי לסרוג פרחים קטנטנים.
כל פרח שעשיתי, היה גדול מדי. לכן מצאתי חוט דק וסרגתי כל כך פיצפון,
שכמעט היה צורך להחזיק את זה בפינצטה.
אח"כ מצאתי חרוזים פיצי פיצי והעיניים שלי בגילי (עם המשקפיים)
סרבו להראות לי איפה הקוף של המחט כדי לתפור אותם.
אבל בסוף זה הסתדר וישבתי לתפור את החרוזים באמצע,
שלדעתי ממש מוסיפים.
רק אחרי שסיימתי עם החרוזים, התפניתי לסרוג את החוט המקשר
בין אחד לשני.
החוט העליון סרוג בצמר עם חוט ניילון דקיק,כדי שהמסמר לא יקרע אותו.
מהתפירה אני יודעת,שאם מחברים כפתור מתכתי הוא כל הזמן נופל.
החוט נחתך,ממשכמו פעולת מספריים.לכן תופרים בחוט ניילון
ואגב, הפרחים גם בצד השני,למקרה שיסתובב לו שלא יהיה עירום.
טוב,אתם בטח רוצים כבר לראות, נכון? אני גם רוצה להראות....
אז הנה המובייל/מרצדת/תליון בשלמותו
ובמבט
מקרוב
ובעוד פוזה - מגיע לי, לא?
רוצה קצת להשוויץ
אז מכאן אני מאחלת למ.
החמודה מזל טוב ועד מאה ועשרים,
ושיתגשמו כל משאלות ליבה לטובה.
זהו,
מחר זה כבר לא יהיה אצלי.
טוב
שיש היום מצלמות והכל נעשה קל (לא צריך ללכת לצלם ולחכות שבוע
עד שיפתח את התמונות ולא צריך לקנות פילם).
לכן,המון עבודות שלי מילדות, היו ואינן. אם לפחות היו תמונות...........
ואם
מוביילים, אז עשיתי לפני כשנה תליון לנכד שלי (לא סרוג),
והיה לי שכל אח"כ כשהייתי בביקור
לצלם
אותו. לפחות יש לי מזכרת ממנו במחשב.
החלק התחתון
כפי שהסברתי ברשומה על ניר וקרטון.
ובאותה "חגיגה" אראה עוד אחד מיניאטורי שנמצא אצלי בבית ומחכה להנתן,
כי
ס"ה אני עושה דברים עבור אחרים בתור מתנות. יש תמיד ביקוש.
אז
טוב שיהיה משהו בבית לשעת חירום.
הנה
הוא
שיהיה לכולם טוב 
תגובות :
9 תגובות לרשומה
°
הלבבות האדומים לוקחים-
ובגדול!
anat15 ו12/06/2011 20:51
-----------------------------------------
•
תודה. האמת, גם אני
התאהבתי בהם...
דנדוש 50 ו12/06/2011 21:00
מקווה שגם מ. תאהב.
-------------------------------------------
•
זה מקסים ומרגש!
מממאיה35 ו13/06/2011 11:26
באמת, אני פה בעבודה
ולחלוחית בעייניים.... קראתי בסקרנות, המשכתי עם הרשומה עם שהגעתי לתמונות - המקסימות!
העבודה כל כך יפה, מקסים ביותר!
|לב| וגם |חיבוק|
---------------------------------
°
איזה יופי...מקסים ! ! !
דבוריטקה ו13/06/2011 23:29
---------------------------------
•
אהבתי! מתנה/מתנות
מקסימות.
אלונה ארובס ו28/06/2011 12:19
תוספת החרוז בפרח - עושה
את ההבדל.
שיחוק! :-)
----------------------
•
טילתי להנאתי ונהנתי
הדור ו29/06/2011 06:39
ותודה שזה בעברית
----------------------------------
°
תודה לך הדור
דנדוש 50 ו29/06/2011 07:30
-----------------------------
•
מובייל
komy0
ו30/08/2012 17:11
שלום לך דניאלה
נרשמתילאתר שלך, עבודות
ממש מקסימות,בעיקר הלבבות
נהניתי מאד, אך בבקשה
לקבל הדרכה בעברית, גם אני רוצה
ואוהבת מאד לתתמתנות,
אנא, הדריכי בבקשה במהירות,
בברכה כרמלה
----------------------------------------------------------
•
תודה כרמלה
דנדוש 50 ו30/08/2012 20:45
סרגתי את זה מזמן,אבל
אוכל לצלם הדרכה ללב סרוג.אבל לא בווידיאו.
אם זה דחוף לך, יש
ביוטיוב המון ואפשר לראות את התהליך.
כמובן שייקח לי קצת זמן
להעלות הדרכה,אם תרצי דווקא ממני.
מקווה שתמשיכי להנות
מהבלוג
דניאלה
-----------------------------------------------------
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה